לְמַרְאִית עַיִן הַכֹּל תַּקִּין:
מְחִצָּה אַחַת
שְׁנֵי חֲדָרִים
שְׁתֵּי עֲלִיּוֹת
שָׁלוֹשׁ רְקָמוֹת
שִׁשִּׁים פְּעִימוֹת בְּדַקָּה
זְרִימַת דָּם חֲלָקָה.
אַף עוֹרֵק לֹא סָתוּם,
הִתְכַּוְּצוּת וְהַרְפָּיָה.
אֵין רִשְׁרוּשׁ, אֵין אִוְשָׁה.
אֲבָל זֶה לֵב שֶׁל זְאֵבָה יְרוּיָה
טָמוּן בְּגוּף אִשָּׁה.